החלטה בתיק בש"א 2535/08

לפני בקשה לביצוע בדיקה חוזרת על ידי מומחית רפואית בתחום האורטופדי, אשר מונתה על ידי בית המשפט בתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

1.         המבקש נבדק על ידי ד"ר מיכל עמית כהן, מומחית בתחום האורטופדיה, אשר הגישה את חוות דעתה לבית המשפט ביום 10.2.06. ביום 24.10.07 הועברו למומחית שאלות הבהרה, אשר נענו ביום 4.11.07. כעולה ממכתבה של המומחית מיום 6.3.08, הועברו אליה ביום 21.1.08 שאלות הבהרה נוספות על ידי ב"כ המבקש. 

לטענת המבקש, מתשובותיה האחרונות של המומחית עולה כי ישנו ספק בדבר הקביעה לעניין תנועות הירך, ואף היא הביעה את הסכמתה לבדיקה חוזרת " למען הסר כל ספק". עוד מוסיף המבקש, כי יש לייחס חשיבות מיריבת לממצאים בבדיקת ה- .C.T שנערכה לאחר מתן חוות הדעת.

2.         המשיבות 2-3 מתנגדות לביצוע הבדיקה החוזרת. לטענתן, הפסיקה קבעה כי יש להתיר בדיקה חוזרת רק במקרים חריגים, ואין בהסכמתה של המומחית לביצוע בדיקה חוזרת משום ראיה להחמרה משמעותית במצבו של המבקש.

3.         הדין עם המשיבה. באשר לסוגיה זו כבר נקבע על ידי כב' השופטת ט' שסטרברג כהן ברע"א 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(3), 1532, כי כאשר לאחר מתן חוות הדעת ישנו שינוי מהותי במצבו של הנפגע, הופכת חוות הדעת להיות בלתי שלימה ובלתי מעודכנת. במצב כזה ישנה אפשרות לבקש כי המומחה יערוך בדיקה חוזרת וישלים את חוות דעתו. אלו דבריה:

"כאשר לאחר קבלת דעתו של מומחה חלה התפתחות של ממש בנושא הרפואי, כגון אשפוזו של הנפגע, ניתוח שעבר וכיו"ב, הופכת חוות הדעת להיות בלתי שלמה ובלתי מעודכנת. במצב דברים זה, יש להמציא למומחה כל מסמך רפואי אוטנטי (המותר להמצאה), המתעד את הארועים הרפואיים שארעו לאחר מתן חוות הדעת. על המומחה לעיין במסמכים, ואם יש צורך בכך, לבדוק את הנפגע ולהשלים את חוות דעתו. רק לאחר מכן מגיע שלב של שאלות הבהרה או חקירה בבית המשפט של המומחה.

עם זאת, ראוי להבהיר כי לא כל שנוי מצריך ומצדיק הליכה בדרך זו. יש וחלים - לאחר חוות הדעת - שנויים במצב הנפגע שאינם מצדיקים פניה למומחה להשלמת חוות דעתו. כוונתי לומר, שאם חלו שינויים שאינם משמעותיים, על בית המשפט להחליט, לפי שיקול דעתו, בכל מקרה לפי נסיבותיו, אם די בשאלות הבהרה או בחקירה לשם הבאה בפני המומחה את העובדות החדשות, או אם ראוי הוא לבקש השלמת חוות דעתו. אין מניעה, איפוא - והכל תלוי בנסיבות - להביא עובדות חדשות לידיעת המומחה במסגרת שאלות הבהרה ולבקש תגובתו להן ולהשפעתן על האמור בחוות דעתו במסגרת שאלות כאלה או במסגרת חקירתו בבית המשפט." (שם, ע' 1533).

לתמיכה בעמדתו, מפנה המבקש להחלטת כב' סגן הנשיא א' ריבלין (כתוארו אז) בשבתו בבית המשפט המחוזי, בת"א (באר-שבע) 293/92 אלאא מען חמד נ' "כלל" - חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 96(1), 1890, אולם דברים אלו אינם מסייעים בידו, אלא עולים דווקא בקנה אחד עם פסק דינה של כב' השופטת שטרסברג-כהן. כך נקבע שם:

"סבורני כי יש לדחות את הבקשה. אכן, לעיתים יהיה מקום להורות על בדיקה חוזרת של הנפגע ע"י המומחה הרפואי שנתמנה, אפילו נקבעה לו כבר נכות צמיתה. עם זאת, הדבר יעשה רק מקום בו הנסיבות יצדיקו זאת. על מנת להצביע על נסיבות כאלה יש להציג ראיה המצביעה על שינוי משמעותי במצבו של הנבדק [ת.א. 978/89, המרצה 1200/92, "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ. עייש (טרם פורסם)] ראיה כאמור לא השכיל ב"כ הנתבעת להמציא." (שם, פסקה 3).

(כן ראו: בר"ע (ירושלים) 4264/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' סוהיר ג'מג'ום, תק-מח 2002(4), 16367)

במקרה דנן, ציינה המומחית במפורש כי " בהתייחס לממצאי השינויים איני רואה שינוים משמעותיים בהשוואה לעבר", ואף הצעתה לבחון פעם נוספת את טווחי התנועה של הירך, הינה אך לשם הסרת הספק, סיבה אשר על פי מבחני הפסיקה אינה מצדיקה בדיקה חוזרת.

4.         המבקש טוען עוד כי ראוי לקבל את בקשתו מאחר שהדרך היחידה להוכחת טענותיו הינה באמצעות המומחית אשר מונתה על ידי בית המשפט. אין אני מקבל טענה זו, מאחר שחזקה על המומחה הרפואי שעשה עבודתו נאמנה (ראו: רע"א 1548/06 אטיאס נ' ד"ר בלכר, תק-על 2006(2), 568 ; ת"א (מחוזי, ירו') 7357/05 שמעון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, תק-מח 2007(4), 3579, 3624 (2007)). בנוסף, מעיון בתשובתה של המומחית ניכר כי על אף הבדיקות החדשות אשר עמדו בפניה, עומדת היא על חוות דעתה.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה לביצוע בדיקה חוזרת על יד י המומחית.

ניתנה היום, כ' באייר תשס"ח (25 במאי 2008), בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

_______________

יוסף שפירא - שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: